בשבוע הבא יחול יום הקדיש הכללי, עשרה בטבת.

בתוך שלל נופיה של ארץ ישראל, בינות לישובים, כפרים וערים, ביקשנו לילך למוזיאונים ובתי עדות על השואה. למוסדות המזכירים את העבר ומבטיחים את העתיד.

יד ושם בירושלים

למעלה מיובל שנים נושא על כתפיו מוסד "יד ושם" את המשימה של הנצחת השואה. בחלוף השנים העדות החיה הולכת ומתמעטת וזיכרון השואה הופך להיות נחלתו של דור ההמשך. סיור בתוך כותלי המוזיאון החדש בירושלים מתאר את השואה מן הזווית היהודית בדרך של סיפור מתפתח ולאורך ציר כרונולוגי נושאי תוך מתן דגש על הסיפור האישי- אנושי.

חוויותיהם של הקורבנות , דמותם וסיפור התמודדותם על הרצח חסר התקדים מוצגים באמצעות חפציהם האישיים, כתביהם, עדויותיהם וחפצי האומנות שייצרו, אשר נאספו ביד ושם בשנות קיומו. כל מי שהתבלט עד כה באשר לנחיצות הנסיעה למחנה אושוויץ (שגם הוא משמש כיום כמוזיאון) יכול לדעת בבטחה כי הנעשה כאן מביא את הסיפור, התיאור והמוצגים בצורה האישית והחמה ביותר. הכל אוטנטי, הכל נעשה תוך חשיבה המבטיחה את שימור העבר הכל כך משמעותי בימים אלו לבין הבטחת העתיד.

המוזיאון נמצא במבנה דמוי מנסרה החודר להר מצדו האחד ונפתח מצדו האחר לנופה של ירושלים.

מסלול הביקור עובר לאורך ציר מרכזי שמשני צדדיו מסתעפים פרקי הסיפור בחללי תצוגה. בין הפרקים נפערים שברים המעצבים את מסלול ההתקדמות במוזיאון ומאפשרים לשמור על קשר עין בין שני קצות המנסרה. בשברים מוצגים מסכי וידאו וחפצים המציגים נקודות תפנית במהלך האירועים ההיסטוריים. בעזרת 2500 מוצגים, יותר מ-100 מסכי וידאו ובהם עדויות וסרטים מקוריים, יותר מ-280 יצירות אומנות ושפע צילומים ומסמכים פורש המוזיאון את סיפור השואה. זהו המוזיאון הגדול בעולם. ביקור ממוצע אורך כשעתיים וחצי והוא מאפשר פריסת ממד אמתית על הזוועה.

12 חלקי המוזיאון משלבים את הכל . שנים עשר שבטי ישראל , שתים עשרה נקודות של ציון, הבטה לעבר והצצה את העתיד.

ניצבים כאן ארבע גטאות: לודג',ורשה,טרזין וקובנה. בכל גטו הוויה אחרת.עבודה יהודית, אומנות, חיי יום יום ואורחות חיים . מכאן עוברים לראשית הפתרון הסופי- רצח המוני של יהודים בשטחי ברית המועצות , השילוחים למחנות המוות, שתיקת העולם החופשי, מחנות הריכוז וחיי האסירים בהם, צעדות המוות, סיום המלחמה וגילוי הזוועות במחנות.

מאבקים של ניצולי השואה , חיפוש הקרובים, היכל השמות הבנוי תהום עמוקה על מים חיים מפכים, הרוח האנושית שהיתה בין הקורבנות ומרפסת המשקיפה אל הרי ירושלים, זו ההבטה לעתיד.

אדריכל המוזיאון משה ספדיה הוסיף נופך נוסף וחשוב, בית כנסת מרשים ששטחו 210 מ"ר, המשלב בין ישן לחדש. הוכנס לכאן ספר תורה ששרד את השואה כשהוא מוסתר ברפת אצל איכר פולני, חזית ארון הקודש שהובאה מבארלאד שברומניה וכסאות חדישים לנוחות המתפללים.

חשוב לדעת שהביקור ללא תשלום, אך כדאי בפעם הראשונה שמסיירים להזמין הדרכה מראש. בימים אלו הכניסו גם אוזניות אישיות המאפשרות שמע נוח ביותר למדריך הקבוצה. ישנו גם סיור מודרך לקבוצה של עד 40 איש הכולל השאלת האוזניות.

טיפ: אם רוצים להגיע לבד ללא הדרכה מומלץ לעשות זאת בשעות הצהרים.

איך מגיעים?
נוסעים עד הר הרצל, פונים ימינה , נוסעים 2 ק"מ ומגיעים. יש חניון מסודר, הכל ממוזג ונעים. להזמנת הדרכה בתשלום : 02-6443802

בית לוחמי הגיטאות

המבנים הניבטים מהכביש הראשי בואכה נהריה , לצידה של אמת המים, אינם מסגירים במאום את אשר מצוי בקרבם.

במבנה אבן, בנוי בצורת עיגול כשמאחוריו מבנה נוסף דמוי היכל, נמצא עולם הדממה של שרידי הפרטיזנים ופליטי השואה והגבורה שעלו ארצה, בנו בית וקיבוץ (לוחמי הגיטאות ) ובמרכזם בית לעדות, לזיכרון, לתיעוד ויותר מכל למחשבה ושיחה.

סיור , בערב יום הקדיש הכללי בעשרה בטבת במוזיאון "בית לוחמי הגיטאות" , מלמד על האדם שבשואה, על חשיבתו ורצונו לשרוד גם בימים הקשים ביותר, על המרד והגבורה ועל הילד שבשואה.

ההליכה בין אולמות "הבית" ( כך, מקפידים לקרוא לו שם), היא לא סיור לאורך תקופות או שנים. זהו סיור לפי נושאים: אולם אחד מוקדש לתנועות הנוער הציוניות , בקומה אחרת סיפורו של גטו ורשה הלוחם ( אחד ממקימי הקיבוץ היה אנטק צוקרמן ממפקדי ומנהיגי המרד בגיטו, שהפך לאחד המנהיגים הבולטים של המחתרת, באולם אחר , מוצגת ההתנגדות היהודית בשואה( תעמדו מול תמונת הילדים העומדים בתור, בצורה מופתית ללא דוחק ותבינו מה זו גבורה אמתית ), תערוכת חסידי אומות העולם( בתוך ים תמונות של צוררים שפניהם מופנות לאחור יש בודדים המביטים בך ),תערוכת במחוזות הזיכרון (כיצד הבריח יצחק קצנלסון שעל שמו המוזיאון, כתבי יד ותיאורים בתוך ידית של מזוודה) ועוד.

אם הסיור המוכר והידוע והחשוב ל"יד ושם" הוא סיור בשרוול הזמן, סיור בבית לוחמי הגיטאות הוא סיור של הקשבה. יושבים , מקשיבים, לומדים.

"יד לילד"
באגף נפרד שאין שני לו בארץ ואולי אף בעולם כולו ,"יד לילד", המוקדש לסיפור הילד היהודי בשואה . התערוכות ב"יד לילד" מותאמות לגילם הצעיר של המבקרים במקום תערוכה שבמרכזה עשרים תמונות וסיפורים על ילדים שניצלו בתקופת השואה. הכל כאן נתפס דרך החושים. מסלול הגירוש, המזוודות, מבנה מוחשי ומרשים של הגטו עם אבניו החומות והמיוחדות, גדר תיל ואלומת אור מעליה ואפילו חדרו של אבי הילדים ינואש קורצ'אק.
עמוק בתוך המבנה מצוי חדרו ובו סיפורו הכך כך נוגע ללב הילדים.

מתצפית הבית נפרשים נופי הגליל המערבי , על יישוביו ומפעליו הנותנים ביטוי לחזון הציוני.

שעות פתיחה: א'-ה' 9:00-16:00, שבתות וחגים המוזיאון הגדול-סגור, מוזיאון יד לילד פתוח בשעות 10:00-17:00טל. 04-9958056

איך מגיעים?
נוסעים בכביש 4 בקטע שבין עכו לנהריה .פונים לפי השילוט לקיבוץ לוחמי הגיטאות ושם לפי השילוט הפנימי.

"בית הזכוכית" בבית העדות בניר גלים

בשבוע הבא יצוין גם יום השנה לשחרור יהודי בודפשט מהכיבוש הנאצי.

ביקור "בבית הזכוכית" בניר גלים, מגלה לנו על מפעל ההצלה הגדול שפעל בבית זה בהונגריה, שהווייתו הוא מפעל לייצור זכוכית וסופו במקום ממנו ניצלו מאה אלף יהודים.

בית הזכוכית, לכאורה, בניין אפרורי וישן בלבה של בודפשט. בשנת 1944 עמד בניין משרדים זה בלבו של מפעל הצלה רחב-ממדים – ייתכן שאף הגדול ביותר בתקופת השואה – הצלתם של יהודי בודפשט.

הודות לשיתוף פעולה בין המנהיג הציוני משה קראוס לבין הדיפלומט השווייצרי קרל לוץ, ובזכות אומץ לבם של צעירים מתנועות הנוער הציוניות, נוצר מנגנון הצלה מתוחכם שהתבסס על תעודות חסות שוויצריות, בתחילה חוקיות ולאחר מכן גם מזויפות.

במהלך השנים האחרונות השקיע בית העדות מרץ רב באיתור הניצולים שעודם בחיים וכן ביצירת קשר עם בני המשפחות של אלה שכבר אינם אתנו.

אריאל בריח, מנהל המוזיאון, הצליח לגייס כספים וליצור את הקשר הנכון עם האנשים שהיו שם וכך, בחודשים האחרונים החל לפעול במוזיאון, מיצג אינטראקטיבי המספר את סיפור ההצלה בבית הזכוכית. המיצג נבנה בטכנולוגיה חדשנית ומתקדמת, והמבקרים בו הם שותפים פעילים ומביעים את דעתם בדילמות ולבטים העולים מן הסיפור, תוך שימוש במסכי מגע אישיים. בזכות המיצג יזכה סיפור ההצלה המיוחד להכרה הראויה בתודעה הציבורית.

לצד ביקור במוזיאון, בו עשרות דגמים של בתי כנסת מיוחדים מהתקופה שלפני השואה, מוצגים וסרטים חשוב לזכור את המפעל החשוב הזה. 08-8568476

כדי ללמוד מעט יותר על הסיפור הגדול של יהודי הונגריה , חפשו את ספרה החדש של ד"ר אילה נדיבי 'בין קראוס לקסטנר', על המאבק להצלת יהודי הונגריה. ספר המתאר, בצורה מרתקת את סיפורם של בני הדור ההוא, לצד החיים העכשוויים.

זהו מסע בינות לאודים עשנים . מסע שתחילתו בחיים שהיו ואינם אך סופו מלא תקוה ואור.